לאונרדו פִיבּוֹנַאצִ'י /   לאונרדו פיזנו (1170–1250‏)

בסדרת פיבונאצ'י, כל איבר הוא סכום שני האיברים הקודמים לו,        

אֵיבָרֶיהָ הראשונים של הסדרה, הם:  0, 1, 1, 2, 3, 5, 8, 13, וכן הלאה.       

המלבנים הנוצרים מחיבור מספרי הסדרה פיבונאצ'י הם מלבן הזהב,            

מלבן שהיחס בין צלעותיו הוא יחס הזהב (1.618 בקירוב).                            

החיבור בין פינות הריבועים, יוצרת את ספיראלת פיבונאצ'י.

​

לענין השעון שלנו, אנחנו משתמשים בספיראלה המיוחדת הזאת,

כמחוג השעות בשעון.  הסבר כיצד לקרוא את השעון   לחץ  כאן .

​

השימוש בחתך הזהב באמנות החל כבר במצרים העתיקה. המצרים הקדמונים היו, ככל הנראה, הראשונים שידעו לשלב מתמטיקה באמנות, זמן רב לפני שבאה לעולם "סדרת פיבונצ'י". בתחילת המאה ה־13 בדק המתמטיקאי ליאונרדו פיבונאצ'י את היחס בין שני איברים עוקבים בסדרת המספרים השלמים אשר כל אחד מהם שווה לסכום שני קודמיו.

היחס שמצא היה שווה בקירוב למספר 1.618 (ראו מסגרת).
מהו הדבר שהופך את המספר האי רציונלי 1.618 לבעל ערך רב כל כך בהקשר של יופי ואסתטיקה?

חתך הזהב הוא למעשה עיקרון גיאומטרי, שעניינו חלוקת קטע לחלקים שונים בגודלם,

כך שיחס החלק הקטן לגדול הוא כיחס החלק הגדול לקטע כולו.
מלבן הזהב, אם כך, הוא מלבן אשר היחס בין רוחבו  לאורכו שווה ליחס בין אורכו למחצית היקפו.

יחס זה, כך מתברר, מייצר יופי.